אליהו מציג בפני העם את מאזן הכוחות הבלתי שוויוני לקראת המבחן בהר הכרמל, במטרה להעצים את הוכחת האמונה. כאשר הוא מצהיר אֲנִי נוֹתַרְתִּי נָבִיא לַה' לְבַדִּי, עולה תמיהה, שהרי ידוע שהיו נביאים נוספים שהוחבאו במערות. ההסבר לכך הוא שאליהו אכן ידע על קיומם, אך מכיוון שהם נאלצו להסתתר בעקבות פסק דין המוות שגזרה עליהם איזבל, הם לא נחשבו לנביאים פעילים שחייהם מובטחים [ביאור שטיינזלץ].
הדגשת הפער המספרי העצום, אל מול וּנְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע־מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים אִישׁ, נועדה לשרת מטרה טקטית מובהקת. אליהו מבקש לשלול מראש כל תירוץ אפשרי מצד עובדי העבודה הזרה לאחר הכישלון הצפוי שלהם. באמצעות הבהרה כי לנביאי הבעל ישנו יתרון מספרי מובהק של מאות אנשים מול אדם יחיד, הוא מונע מהם את האפשרות לטעון בהמשך כי לבעל יש יכולת זהה לזו של ה', ושהסיבה לכישלונם נבעה מפגם מקרי בעבודתם או ממעלה מיוחדת בעבודתו של אליהו [מלבי"ם].