במעמד המבחן הפומבי על הר הכרמל, אליהו מכתיב לנביאי הבעל את תנאי העימות ומעניק להם את זכות הקדימה בהכנת הקורבן. כאשר אליהו אומר להם בַּחֲרוּ לָכֶם הַפָּר הָאֶחָד, הוא מאפשר להם לברור לעצמם את הפר המובחר והטוב ביותר [מלבי"ם]. מטרת הצעה זו היא למנוע מהם כל פתח לטענה עתידית; אילו אליהו היה בוחר את הפר עבורם, הם היו עשויים לטעון לאחר מעשה שבחירתו בבעל חיים מסוים היא זו שהשפיעה על תוצאות המבחן [ביאור שטיינזלץ].
באשר להוראה וַעֲשׂוּ רִאשֹׁנָה כִּי אַתֶּם הָרַבִּים, הנימוק הגלוי לכך מבוסס על דרך ארץ וכללי התנהגות ראויה, לפיהם הקבוצה הגדולה יותר מקבלת את זכות הבחירה והפעולה הראשונה [מצודת דוד].
עם זאת, מסתתר כאן מניע טקטי עמוק יותר. אליהו מבין שאם הוא יקריב ראשון ותרד אש מן השמיים, נביאי הבעל יימנעו מלעשות זאת אחריו ויתרצו את כישלונם בטענה שאילו הם היו פועלים ראשונים, האש הייתה יורדת עבורם. לכן, אליהו משתמש בנימוק כִּי אַתֶּם הָרַבִּים באופן מתוחכם ודו-משמעי; כלפי חוץ הוא מנמק זאת במספרם הגדול, אך באותה עת המילה רומזת לעולם הפירוד ולכוחות הטומאה. בכך הוא רומז שדרכם נידונה לכישלון מראש ולכן ההכרח הוא שהם יפעלו ראשונים, בעודם נותרים בספק או בחוסר הבנה לגבי כוונתו הנסתרת האמיתית [צוארי שלל].