הבצורת הקשה מאלצת את המלך ושר חצרו לצאת בעצמם למסע חיפושים. המילים וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת־הָאָרֶץ מתארות חלוקה מעשית של האזור המוכר לשתי גזרות נפרדות, כאשר המטרה היא לַעֲבָר־בָּהּ – לסייר ולחפש מקורות מים ועשב. במסגרת חלוקה זו, כל אחד מהם לקח על עצמו לחפש בחצי אחר של הארץ [ביאור שטיינזלץ, צאינה וראינה].
מעבר להפרדה הפיזית, הצירוף בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ טומן בחובו גם משמעות רוחנית עמוקה. ההליכה הנפרדת מסמלת את הפער התהומי בין האישים: אחאב המשיך לדבוק בדרכו הרעה, ואילו עובדיה הלך בדרכו הייחודית ונשאר נאמן לה' [מלבי"ם].