מלכים א, פרק ה׳, פסוק י״א

חכמתו של שלמה ניתנה לו מאת ה' בדרך נס, והעניקה לו הבנה פתאומית ועמוקה של שורשי הדברים. בזכות מתנה זו וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם, והיה חכם יותר מכל אדם אחר בעולם, ואף עלה בחכמתו על ענקי הרוח המפורסמים של דורו, מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע. חכמים אלו כונו בְּנֵי מָחוֹל משום שהיו משוררים במקדש שחיברו מזמורים שלוו בריקוד, ולפי גישה סמלית שמותיהם מרמזים ששלמה איגד בתוכו את חכמתם של מנהיגי העבר כאדם הראשון, אברהם, משה, יוסף ודור המדבר שזכה למחילה. כתוצאה מחכמה מקיפה ויוצאת דופן זו, וַיְהִי שְׁמוֹ בְכָל הַגּוֹיִם סָבִיב, ושמעו יצא למרחקים וזכה לכבוד מכל העמים.