החכמה האלוהית שהוענקה לשלמה תורגמה למציאות מדינית של שלום שאפשרה את בניית בית המקדש. הענקה זו, שבה וַיהֹוָה נָתַן חָכְמָה לשלמה בדין ובהסכמה מלאה כדי שישפוט בצדק, התרחשה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר־לוֹ כקיום הבטחה אישית ומוחלטת מאת ה'. חכמה זו עוררה את הערצתו של חירם מלך צור, ובניגוד ליחסיו התועלתניים עם דוד, הפעם השלום ביניהם נבע מהערכה טהורה לשכלו של שלמה. מתוך רצון הדדי וַיִּכְרְתוּ בְרִית איתנה, והמילה שְׁנֵיהֶם מדגישה ששני המלכים השתוקקו לכך ללא היסוס ואף נפגשו פנים אל פנים כדי למסד את השותפות.
מלכים א, פרק ה׳, פסוק כ״ו
וַֽיהֹוָ֗ה נָתַ֤ן חׇכְמָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר־ל֑וֹ וַיְהִ֣י שָׁלֹ֗ם בֵּ֤ין חִירָם֙ וּבֵ֣ין שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית שְׁנֵיהֶֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.