חירם מלך צור נעתר לבקשת שלמה ומבין את כוונותיו, כשהוא אומר לו שָׁמַעְתִּי. הוא מתחייב לקיים את כׇּל־חֶפְצְךָ, כך שיספק לא רק את מה ששלמה ביקש במפורש, אלא את כל מה שלבו רוצה להביא מן הלבנון. מתוך נדיבות מוסיף חירם מיוזמתו גם עצי ברוש, באומרו וּבַעֲצֵי בְרוֹשִׁים, אף ששלמה ביקש עֲצֵי אֲרָזִים בלבד. יחד עם זאת, חירם דוחה את הצעת העבודה המשותפת וקובע שעבדיו יבצעו את המלאכה לבדם, מכריתת העצים, השטתם בדוברות בים ועד התרתם ביבשה בארץ ישראל. החלטה דיפלומטית זו נובעת מכך שאזור הלבנון והים נמצאים בשליטתו הבלעדית.
מלכים א, פרק ה׳, פסוק כ״ב
וַיִּשְׁלַ֤ח חִירָם֙ אֶל־שְׁלֹמֹ֣ה לֵאמֹ֔ר שָׁמַ֕עְתִּי אֵ֥ת אֲשֶׁר־שָׁלַ֖חְתָּ אֵלָ֑י אֲנִ֤י אֶֽעֱשֶׂה֙ אֶת־כׇּל־חֶפְצְךָ֔ בַּעֲצֵ֥י אֲרָזִ֖ים וּבַעֲצֵ֥י בְרוֹשִֽׁים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.