שלמה המלך ציווה לעקור מתוך ההר, כלומר וַיַּסִּעוּ, אבנים כבדות וחזקות או אבני שיש נדירות ביופיין, שהן אֲבָנִים יְקָרוֹת. אבנים אלו סותתו והוחלקו לזוויות מדויקות לכדי אַבְנֵי גָזִית, ומלאכת הכנתן נעשתה כולה מחוץ לאתר הבנייה כדי להימנע מהשמעת קול כלי ברזל בשטח המקדש. אף שניתן לחשוב שהאבנים הכבדות נועדו ליסודות והמסותתות לקירות הגלויים, שלמה בחר להניח אבנים מפוארות ומסותתות גם ביסודות הנסתרים מן העין. השקעה זו בחלקים הסמויים נובעת מכך שהבית נבנה לשם ה' הבוחן גם את הנסתר, ומתוך תפיסה שקדושת שטח המקדש מגיעה עד למעמקי האדמה.
מלכים א, פרק ה׳, פסוק ל״א
וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ וַיַּסִּ֩עוּ֩ אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת לְיַסֵּ֥ד הַבָּ֖יִת אַבְנֵ֥י גָזִֽית׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.