מערך הלוגיסטיקה והכלכלה של ממלכת שלמה לא הסתכם רק באספקת מזון לשולחן המלך ואנשיו, אלא כלל גם דאגה קפדנית לכלכלת הבהמות הרבות ששירתו את צורכי המלכות והצבא. מערכת זו דרשה ארגון מדויק וחלוקת תפקידים ברורה בין נציבי המלך.
הנציבים היו אחראים לספק את וְהַשְּׂעֹרִים וְהַתֶּבֶן, ששימשו כמאכל העיקרי לַסּוּסִים וְלָרָכֶשׁ [ביאור שטיינזלץ]. המילה וְלָרָכֶשׁ מתארת זן של בהמות המצטיינות בריצה מהירה [מצודת ציון, אברבנאל], או לחלופין מתייחסת לפרדים, שהם תולדה של הכלאה בין סוסים וחמורים [רד"ק, אברבנאל].
תחזוקת כוח צבאי בסדר גודל כזה דרשה כמויות עצומות של מזון. שלמה החזיק בארבעים אלף סוסים, מספר חסר תקדים למלך בשעת שלום. מספר זה, שנראה כסותר פסוק בדברי הימים המזכיר ארבעת אלפים סוסים בלבד, מוסבר בכך שהיו לשלמה ארבעת אלפים מבני אורוות שונים, שבכל אחד מהם שוכנו עשרה סוסים. החזקת צבא סוסים כה גדול לא נבעה מגאווה, אלא מתוך אסטרטגיה מדינית חכמה: כוח זה שימש כהרתעה עצומה שהטילה פחד על המדינות השכנות, הכניעה אותן ומנעה מלחמות, ובכך הבטיחה את השלום בממלכה [אברבנאל].
את המזון הרב יָבִאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִהְיֶה שָּׁם. יש המפרשים שהכוונה היא למקום שבו שהה המלך באותה עת [רש"י], ויש המסבירים שהאספקה הובאה ישירות לאורוות הגדולות שבהן רוכזו הסוסים והרכש [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. חלוקה גיאוגרפית זו התחלקה לשני מוקדים עיקריים: ירושלים, שם שהה המלך ועימו פרשיו וסוסי הרכיבה שנועדו להפגין את פאר המלכות, ו"ערי הרכב", הערים המיוחדות שבהן שוכנו סוסי המרכבות [רד"ק, אברבנאל].
פעולה מורכבת זו התבצעה על ידי הנציבים אִישׁ כְּמִשְׁפָּטוֹ. משמעות ביטוי זה היא שכל נציב פעל על פי חלוקת העבודה שנקבעה מראש. יש המבארים שהכוונה היא לחלוקה של זמן, כך שכל נציב סיפק את המזון בחודש שעליו היה מופקד [מצודת דוד, אברבנאל], בעוד אחרים מפרשים שהכוונה היא לחלוקת המשימות והיעדים הגיאוגרפיים, כאשר כל נציב ידע בדיוק לאן עליו להוביל את המשא שהוטל עליו [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].