ההסכם המדיני והכלכלי בין צור לירושלים קורם עור וגידים, כאשר חירום (הוא חירם) מספק לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים במלוא הכמות שביקש, כׇּל־חֶפְצֽוֹ [ביאור שטיינזלץ].
אולם, תיאור המאורעות המובא כאן מציג תמונה חלקית בלבד של העסקה המורכבת, ואת השלמת הפרטים ניתן למצוא בספר דברי הימים [מלבי"ם]. מתברר כי לאחר ההסכמה הראשונית, שלח שלמה בקשה שנייה ומורחבת לחירם. מעבר לעצים המוזכרים כאן, הוא ביקש שישלח לו גם אומן מומחה לעבודות כסף וזהב, וכן סוג עץ נוסף הנקרא אלגומים. באותה פנייה פירט שלמה את השכר שיעניק לחוטבי העצים הצידונים, שכלל אספקה עצומה של חיטים, שעורים, יין ושמן. בתגובה לכך, חירם השיב לשלמה באיגרת כתובה שבה נענה לכל הבקשות: הוא אישר את תנאי השכר לפועליו, הודיע על שליחת האומן המבוקש, ופירט את התוכנית הלוגיסטית להעברת חומרי הגלם, לפיה העצים יוששטו על פני הים עד לנמל יפו, ומשם יועלו לירושלים [מלבי"ם].