יצא לכם פעם לחשוב מה גורם לשני מנהיגים של מדינות שונות להפוך לחברים הכי טובים? אצל שלמה המלך, הסוד היה החכמה המיוחדת שלו. הכתוב מספר כי וַיהוָה נָתַן חָכְמָה לשלמה, בדיוק כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ. כלומר, ה׳ קיים את ההבטחה האישית שהבטיח לשלמה, כדי שיוכל לשפוט את העם בצדק ולבנות מבנים אדירים.
החכמה הזו לא נשארה רק בתוך הראש של שלמה, אלא עזרה לו לעשות שלום עם מדינות אחרות. מלך צור, שקראו לו חירם, ראה כמה שלמה חכם ופשוט רצה להיות קרוב אליו. בעבר, חירם היה חבר של דוד המלך מתוך תועלת, כי דוד היה איש צבא חזק והם עזרו אחד לשני. אבל עם שלמה זה היה שונה לגמרי. חירם העריץ את השכל המיוחד של שלמה, כי היכולת לחיות בשלום עם כולם נחשבת לחכמה הגדולה ביותר.
בגלל החברות הזו, נאמר וַיִּכְרְתוּ בְרִית שְׁנֵיהֶם. לא מדובר סתם בהסכם שלום רגיל, אלא בברית חזקה ויציבה. המילה שְׁנֵיהֶם מראה ששני המלכים רצו את הברית הזו באותה מידה, ללא שום היסוס, וכנראה שהם אפילו נפגשו פנים אל פנים כדי לחתום עליה. בזכות ההערכה והאהבה ביניהם, חירם שלח לשלמה עצי ארז וברוש משובחים ופועלים מומחים, וכך הם הצליחו לשתף פעולה ולבנות יחד את בית המקדש.