שמואל א, פרק י״ג, פסוק ג׳

מרד גלוי בשלטון הזר פרץ כאשר וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים, והרג במכוון את השר או הקצין שמונה למשול בישראל ולגבות מיסים, מהלך שיזם ככל הנראה ללא ידיעת אביו. ההתנקשות אירעה אֲשֶׁר בְּגֶבַע, מקום שיש המזהים אותו עם גבעת בנימין בעוד אחרים רואים בו יישוב נפרד. בעקבות המעשה וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים והבינו כי מדובר בהכרזת מלחמה הדורשת נקמה. כתגובה לאיום, וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ באמצעות שליחים שהפיץ ברחבי המדינה בעודו נשאר בגלגל. מטרת האזעקה הייתה לֵאמֹר יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים, כדי להזהיר את העם להתגונן ולהכניס את מקנהו הביתה, ובמקביל לשמש כצו גיוס הקורא לאנשים לשוב ולהתאסף סביב המלך לקראת המלחמה.