נוכח האיום הפלשתי, חלק מהעם נמלט מזרחה אל מעבר לירדן, אל אֶרֶץ גָּד וְגִלְעָד שהיו האזורים הקרובים ביותר. מנוסה זו מתוארת כ־וְעִבְרִים עָבְרוּ, לשון נופל על לשון המזכירה כי האדם בעולם הוא רק עובר אורח שסופו למות, כדי לעורר את העם ליראת ה'. בעוד חלק מהעם בורח, המלך שאול נמנע מלצאת לקראת האויב, שכן עוֹדֶנּוּ נשאר לשבת בגלגל בחוסר מעש. הקבוצה שנותרה עם המלך לא ברחה, אלא חָרְדוּ אַחֲרָיו, כלומר מיהרו ללכת בעקבותיו מתוך דחיפות כדי להאיץ בו לצאת למלחמה.
שמואל א, פרק י״ג, פסוק ז׳
וְעִבְרִ֗ים עָֽבְרוּ֙ אֶת־הַיַּרְדֵּ֔ן אֶ֥רֶץ גָּ֖ד וְגִלְעָ֑ד וְשָׁאוּל֙ עוֹדֶ֣נּוּ בַגִּלְגָּ֔ל וְכׇל־הָעָ֖ם חָֽרְד֥וּ אַחֲרָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.