הקמת צבא קבע סדיר מהווה את אחד הסממנים המובהקים של מעבר משבטים מפוזרים לממלכה ממוסדת. לאחר חידוש המלוכה והתבססותה, נוצרה לראשונה האפשרות להחזיק כוח צבאי מאורגן, שנועד להיות זמין ומוכן לפעולה בכל עת.
המהלך הצבאי התרחש בעוד שאול והעם נמצאים בגלגל לרגל חגיגות חידוש המלוכה [רד"ק, אברבנאל]. שם, מתוך כלל הציבור, וַיִּבְחַר־לוֹ שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים איש. בחירה זו נועדה להקים צבא ראשוני וקטן שיהווה בסיס לצבא קבע, מציאות שלא התאפשרה קודם לכן בהיעדר שלטון מרכזי [ביאור שטיינזלץ]. חיילים אלו נבחרו כדי להיות נכונים לשרתו ולעמוד לצדו תמיד בעת הצורך ובמלחמה [מצודת דוד, אברבנאל]. עם זאת, ההסתפקות בכוח מצומצם של שלושת אלפים לוחמים בלבד מעידה על צניעותו, ענוותנותו ומידת ביטחונו הגדולה של שאול בה׳ [חומת אנך].
את הכוח המובחר חילק שאול לשני ראשים [אברבנאל]. שני שלישים מהצבא, אַלְפַּיִם חיילים, נשארו בפיקודו הישיר של שאול והתמקמו באזור בְּמִכְמָשׂ (שם הנכתב במסורות המדויקות באות שי"ן שמאלית, בניגוד למקומות אחרים במקרא שבהם הוא נכתב באות סמ"ך [מנחת שי]) וכן וּבְהַר בֵּית־אֵל [מצודת דוד]. השליש הנותר, וְאֶלֶף חיילים, הופקד תחת פיקודו של בנו בכורו, יונתן, והתמקם בעיר בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין, המוכרת גם כגבעת שאול [ביאור שטיינזלץ].
לגבי וְיֶתֶר הָעָם, כלומר שאר הציבור שלא נבחר לצבא הקבע [מצודת ציון], שאול שִׁלַּח אִישׁ לְאֹהָלָיו. הם שבו לבתיהם והיוו למעשה מעין כוח מילואים אזרחי, שנועד להיקרא לדגל ולהתגייס רק בשעות חירום [ביאור שטיינזלץ].