התעצמותו של צבא פלשתים והיערכותו לקרב ממחישות את הסכנה הגדולה שבה היו שרויים בני ישראל באותה עת. האיום נבע הן מהמספר העצום של הלוחמים והן ממיקומם האסטרטגי [מלבי"ם].
המספר שְׁלֹשִׁים אֶלֶף רֶכֶב מתאר סדר גודל עצום, ויש המציעים כי הכוונה אינה בהכרח למספר המרכבות עצמן, אלא למחנה צבאי הכולל רכב ומונה יחד שלושים אלף איש [ביאור שטיינזלץ]. התארגנות צבאית בסדר גודל כזה, וְעָם כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב, מעוררת תמיהה כאשר מולה ניצב עם מפוזר, חסר נשק ונתון תחת שלטון זר. הסיבה לכך נעוצה בכוחה של התשובה: בעקבות חזרתם בתשובה של ישראל ותפילתו של שמואל הנביא, הפיל ה' פחד גדול על הפלשתים, ומתוך חרדה עצומה הם אספו כוח צבאי חסר תקדים [חומת אנך].
להתאספות ההמונית הזו היו שתי מטרות סמויות: הראשונה, למנוע מהפלשתים לתרץ את מפלתם העתידית בחיסרון מספרי, ולהוכיח להם שכל כוחם הוא כאין וכאפס; והשנייה, ללמד את ישראל שכאשר הם שבים ודבקים בה', אין שום כוח שיכול לעצור את ישועתו [חומת אנך].
בנוסף לאיום המספרי, הסכנה לישראל החריפה בשל חדירת הפלשתים ללב המערך הישראלי. הם חנו במכמש, עיר שיועדה להיות מקום מושבו של המלך שאול, ובכך הגיעו ממש עד לעיר המלוכה [מלבי"ם]. הכתוב מציין שמיקום החניה היה קִדְמַת בית און, והפרשנים מסכימים כי משמעות המילה היא ממזרח לבית און. מבחינת מסורת הכתיבה של המילים בֵּית אָוֶן, מצוין כי בספרים המדויקים הן נכתבות כשתי מילים נפרדות ללא מקף ביניהן [מנחת שי].