מצב הכוחות בשטח משקף המתנה מתוחה בין שני מחנות חלוקים ובלתי שווים בעוצמתם, רגע לפני התנגשות צבאית. שאול, יונתן בנו, וְהָעָם הַנִּמְצָא עִמָּם מנו קבוצה מועטת של שש מאות איש בלבד, שכן שאר העם ברחו ועזבו אותם מתוך פחד גדול [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. המילה יֹשְׁבִים מלמדת שהם התעכבו ושהו במקומם [מצודת דוד] בתוך גבע בנימין.
מולם ניצב מחנה הפלשתים אשר חָנוּ בְמִכְמָשׂ. בניגוד לישראל, הפלשתים היו צבא עצום ומצויד היטב, אשר התפצל לשלושה כוחות במטרה להשחית את הארץ [רלב"ג, ביאור שטיינזלץ]. חניית הפלשתים במכמש נושאת משמעות מיוחדת, שכן מדובר בעיר המלכות של שאול ובמקום שבו הוא עצמו חנה בתחילת המערכה. עובדה זו ממחישה עד כמה קרוב היה מחנה האויב אל שאול ואנשיו [מלבי"ם, רלב"ג]. בשלב זה של ההיערכות טרם נקבע זמן מוגדר לפרוץ המלחמה, וייתכן ששני הצדדים המתינו לאות משמים בטרם יפעלו [ביאור שטיינזלץ].