שאול המתין בגלגל שבעה ימים כפי שהצטווה, כאשר המילה וַיּוֹחֶל מבטאת המתנה זו. הוא חיכה לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר שְׁמוּאֵל, כלומר לזמן המדויק שקבע הנביא מראש, אך משזה בושש לבוא החלו החיילים לעזוב את המלך מרוב פחד, ולכן וַיָּפֶץ הָעָם מֵעָלָיו. הלחץ מהפלשתים המתקרבים והחשש להישאר לבד גרמו לשאול להניח שדי בהמתנה של חלק מהיום השביעי, והוא החליט להקריב את הקרבנות בעצמו כדי להתקרב לה' ולהשיג הדרכה. עם זאת, יש המבקרים את חוסר הסבלנות שלו וסבורים כי במקום להישבר, היה עליו לשלוח שליח כדי לברר אם הנביא מתקרב, פעולה שהייתה יכולה להרגיע את העם ולמנוע את התפזרותו.
שמואל א, פרק י״ג, פסוק ח׳
(וייחל) [וַיּ֣וֹחֶל ׀] שִׁבְעַ֣ת יָמִ֗ים לַמּוֹעֵד֙ אֲשֶׁ֣ר שְׁמוּאֵ֔ל וְלֹא־בָ֥א שְׁמוּאֵ֖ל הַגִּלְגָּ֑ל וַיָּ֥פֶץ הָעָ֖ם מֵעָלָֽיו׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.