שמואל א, פרק י״ג, פסוק ג׳

יצא לכם פעם לחשוב איך היו מעבירים בעבר הודעות חירום חשובות לכל האנשים בארץ, כשהיה צריך להתארגן מהר למלחמה? יונתן מחליט לעשות מעשה אמיץ כדי להתחיל מרד בשלטון של הפלשתים. וַיַּךְ יוֹנָתָן אֵת נְצִיב פְּלִשְׁתִּים. נציב הוא סוג של שר או קצין שהפלשתים מינו כדי לשלוט על בני ישראל ולגבות מהם מיסים. יונתן פוגע בנציב הזה, שנמצא בעיר אֲשֶׁר בְּגֶבַע. הפעולה הזו לא הייתה בטעות, אלא נועדה להראות לפלשתים שבני ישראל מורדים בהם. ברגע שזה קורה, וַיִּשְׁמְעוּ פְּלִשְׁתִּים ומבינים מיד שזו הכרזת מלחמה. עכשיו בני ישראל חייבים להתכונן לנקמה של הפלשתים ולכן וְשָׁאוּל תָּקַע בַּשּׁוֹפָר בְּכָל הָאָרֶץ. שאול המלך לא הסתובב בעצמו בכל עיר כדי לתקוע בשופר, אלא שלח שליחים שיעשו זאת בכל רחבי הארץ. למה הם תקעו בשופר? לֵאמֹר יִשְׁמְעוּ הָעִבְרִים. לקול השופר היו שתי מטרות: הראשונה היא להשמיע אזעקה שתזהיר את העם שהמרד התחיל, כדי שישמרו על עצמם וימהרו להכניס את בעלי החיים שלהם למקום בטוח. המטרה השנייה הייתה לקרוא לכל העם להתאסף מיד סביב המלך שאול, כדי לתכנן תוכניות ולהתכונן יחד למלחמה שעומדת בפתח.