תארו לעצמכם צבא אויב שמחליט לא לצאת למלחמה גדולה עם כל החיילים יחד, אלא להתפצל לקבוצות קטנות כדי להפחיד את מחנה ישראל. הקבוצות האלה נשלחו כדי לקחת שלל ולעורר פחד, בלי צורך להילחם בקרב ענק. קבוצה אחת של חיילים פנתה לכיוון עיר שנקראת בית חורון, והקבוצה השנייה הלכה לכיוון הגבול. הגבול הזה היה גלוי וברור מאוד, ולכן הוא נקרא הַנִּשְׁקָף, כי כל מי שעמד למטה בעמק יכול היה להשקיף ולראות אותו בקלות. אותו עמק, שנקרא גֵּי, קיבל את השם המעניין הַצְּבֹעִים. אולי תחשבו שחיו שם חיות כמו הצבוע שאנחנו מכירים היום, אבל האמת היא שמדובר בבעל חיים אחר. אלו היו נחשים מיוחדים, ולמה קראו להם צבועים? פשוט כי העור שלהם היה מקושט בהמון גוונים וצבעים שונים. בסופו של דבר, הדרך שבה הלכה הקבוצה השנייה פנתה הַמִּדְבָּרָה, כלומר, היא הובילה אותם ישר אל תוך המדבר.
שמואל א, פרק י״ג, פסוק י״ח
וְהָרֹ֤אשׁ אֶחָד֙ יִפְנֶ֔ה דֶּ֖רֶךְ בֵּ֣ית חֹר֑וֹן וְהָרֹ֨אשׁ אֶחָ֤ד יִפְנֶה֙ דֶּ֣רֶךְ הַגְּב֔וּל הַנִּשְׁקָ֛ף עַל־גֵּ֥י הַצְּבֹעִ֖ים הַמִּדְבָּֽרָה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.