קרה לכם פעם שהתכוננתם למשימה חשובה עם קבוצה גדולה של חברים, ופתאום רובם עזבו ונשארתם רק מעטים? זה בדיוק מה שקרה לשאול המלך. אחרי משבר קשה, מחנה ישראל נאלץ לסגת לאחור ולהתארגן מחדש. הכתוב מציין שוַיָּקָם שְׁמוּאֵל, אך למעשה גם שאול עלה יחד איתו. הסיבה שרק שמו של שמואל מוזכר היא כדי ללמד אותנו ששאול פשוט נמשך והלך אחריו.
הם בחרו לסגת אל גִּבְעַת בִּנְיָמִן, וזה לא היה במקרה. זהו מקום גבוה ותלול שנוח מאוד להגן עליו, ושם גם חיכה יונתן עם הלוחמים שלו. בגלל שהמצב של שאול היה שברירי והיו לו מעט אנשים, המטרה הייתה לאחד כוחות ולחבר את שאול ויונתן לקבוצה אחת, כי עדיף להיות יחד מאשר להישאר מפוצלים.
כאשר שאול סופר את החיילים, מתברר עד כמה המצב קשה. המילים הַנִּמְצְאִים עִמּוֹ באות להדגיש שאלה רק הלוחמים המעטים שנשארו ולא ברחו ועזבו את שאול. אם בהתחלה היו לשאול וליונתן יחד שלושת אלפים לוחמים, עכשיו נשארו מכולם יחד רק כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אִישׁ. הנתון הזה נועד להראות לנו עד כמה עם ישראל היה באותו רגע חלש ומעט במספרו אל מול הסכנה.