תארו לעצמכם שאתם מחכים לאורח חשוב המון זמן, ובדיוק בשנייה שאתם מסיימים לעשות משהו, הוא פתאום מופיע. זה בדיוק מה שקרה לשאול. המילים כְּכַלֹּתוֹ לְהַעֲלוֹת הָעֹלָה מתארות תזמון ממש מדויק. שמואל סוף סוף מגיע בדיוק ברגע שבו שאול מסיים להקריב את קורבן העולה, ועוד לפני שהספיק להמשיך ולהקריב קורבנות נוספים שנקראים שלמים. כששאול רואה את שמואל, הוא מיד יוצא אליו לְבָרְכוֹ. המילה הזו לא אומרת ששאול נתן לו ברכה רגילה כמו שאנחנו מכירים, אלא שהוא יצא כדי לקבל את פניו, להגיד לו שלום ולשאול לשלומו, בדיוק כמו שמתנהגים כשמגיע אורח.
שמואל א, פרק י״ג, פסוק י׳
וַיְהִ֗י כְּכַלֹּתוֹ֙ לְהַעֲל֣וֹת הָעֹלָ֔ה וְהִנֵּ֥ה שְׁמוּאֵ֖ל בָּ֑א וַיֵּצֵ֥א שָׁא֛וּל לִקְרָאת֖וֹ לְבָרְכֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.