שמואל א, פרק י״ג, פסוק כ״א

בימי השעבוד לפלשתים נאלצו בני ישראל להתמודד עם חוסר ביכולות עיבוד ברזל כדי לתחזק את כלי החקלאות שלהם. המילים וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים מתארות כלי ברזל מיוחד בעל חריצים ופיות רבים שבעזרתו השחיזו הישראלים את הכלים בעצמם, או לחלופין מציינות את המחיר הקבוע במטבע קדום הנקרא פים ששולם לפלשתים עבור עבודת הליטוש. עבודה זו נדרשה עבור כלים שונים, בהם לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים, וּלְהַקַּרְדֻּמִּים, וכן וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן שהוא כלי ברזל בעל שלוש שיניים שנועד לפינוי זבל או למתיחת בגדים לאחר כביסה. בנוסף נדרש תיקון וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן, כלומר לחדד ולקבע ביציבות את מסמר הברזל בקצה מקל העץ שבאמצעותו דוקרים ומכוונים את הבהמה בזמן החרישה.