שמואל א, פרק כ״ב, פסוק ז׳

שאול פונה אל בני שבטו ומשרתיו, בְּנֵי יְמִינִי, מתוך תחושת בגידה על כך שלא גילו את אוזנו על המתרחש למרות מחויבותם המשפחתית כלפיו. הוא מבהיר להם שאין להם סיבה לצפות ליחס מועדף מדוד, ושואל בעוקצנות גַּם לְכֻלְּכֶם יִתֵּן בֶּן יִשַׁי שָׂדוֹת וּכְרָמִים. כדי להדגיש את חוסר ההיגיון שבתמיכתם ביריבו, הוא מוסיף ושואל האם לְכֻלְּכֶם יָשִׂים שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, כלומר האם ימנה את כולם למפקדי צבא. שאול מסביר כי ברור שאין לדוד מספיק משאבים לחלק לכולם ולא ייתכן שכולם יחזיקו בעמדות פיקוד, ולכן תמוה מדוע הם עומדים מנגד עבור תועלת כלכלית או שלטונית שאינה יכולה להתממש.