שאול מאשים את אנשיו כי קשרתם והתאגדתם יחד במרד נגדו, כאילו הובטחו להם טובות הנאה מאת דוד, אותו הוא מכנה בזלזול מכוון בן ישי. הוא קובל על הסתרת המידע בכרת בני, בעת שיהונתן כרת ברית עם דוד, שכן לו ידע על כך בזמן אמת היה בולם את המרד, ויש המפרשים שאנשיו שותקים מתוך נאמנות ליהונתן. מתוך סערת רגשות הגורמת לו לכפול את המילים וגלה את אזני, הוא מלין כי ואין חולה מכם עלי, ואין איש שדואג לו וכואב את כאבו. שאול מסיים בייאוש ומטיח כי גם עתה, כשדוד ממתין לארב לו ולהדיחו כיום הזה, איש אינו מזהיר אותו, אך אין זה פלא ששריו בוגדים בו כאשר בנו שלו מקים עליו את עבדו.
שמואל א, פרק כ״ב, פסוק ח׳
כִּי֩ קְשַׁרְתֶּ֨ם כֻּלְּכֶ֜ם עָלַ֗י וְאֵין־גֹּלֶ֤ה אֶת־אׇזְנִי֙ בִּכְרׇת־בְּנִ֣י עִם־בֶּן־יִשַׁ֔י וְאֵין־חֹלֶ֥ה מִכֶּ֛ם עָלַ֖י וְגֹלֶ֣ה אֶת־אׇזְנִ֑י כִּ֣י הֵקִים֩ בְּנִ֨י אֶת־עַבְדִּ֥י עָלַ֛י לְאֹרֵ֖ב כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.