אחימלך הכהן מתגונן בפני המלך שאול, טוען לחפותו המלאה, ומסביר כי הסיוע שהעניק לדוד נעשה בתום לב מוחלט ולאור מעמדו הבכיר של דוד בממלכה.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שיש לקרוא את המילים היום החלתי לשאל לו באלהים בתמיהה. אחימלך שואל באופן רטורי: וכי זו הפעם הראשונה שאני פונה אל ה' באורים ותומים עבור דוד? הרי כבר ימים רבים אני שואל עבורו בה', כאשר הוא יוצא ובא בשליחותך לנהל את מלחמות ישראל, ולכן מעשיי כעת אינם אמורים לעורר חשד. מנגד, יש המפרשים את המשפט כפשוטו, ללא תמיהה: זהו היום הראשון שבו שאלתי עבורו בה', ולא ידעתי כלל שהדבר למורת רוחך או שדוד בורח מפניך [רד"ק]. מהבחינה הדקדוקית, המילה לשאול נכתבת כאן באופן ייחודי עם אות וי"ו יתרה וניקוד שונה, כפי שמצוין במסורת המסורה [מנחת שי].
אחימלך ממשיך ומזדעק חלילה לי, כלומר, חלילה לי מלעשות מעשה כזה של מרד ומעל במלך [רש"י, מצודת דוד]. הוא מבקש: אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי. הפרשנים מסבירים כי המילה דבר משמעותה כאן אשמה, והכוונה במילים בכל בית אבי היא "ובכל בית אבי" [מצודת דוד, רד"ק]. אחימלך מבקש משאול שלא ייחס לו אשמת בגידה, ושלא ישליך את החשד על משפחתו. הסיבה שהוא מזכיר את משפחתו היא ששאול קרא לכל בית אביו לבוא לפניו, ומכך הבין אחימלך שהמלך חושד בכולם [רלב"ג, רד"ק, מלבי"ם].
את דבריו הוא חותם בהצהרה כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול. המילים בכל זאת מכוונות לעצם המרד של דוד בשאול [מצודת דוד]. אחימלך מבהיר כי לא היה לו כל מושג על כך שיחסי המלך ודוד השתבשו. מכיוון שהקרע בין שאול לדוד היה ידוע רק לחוג מצומצם מאוד של עבדי המלך הקרובים, אחימלך פעל בתמימות גמורה, מתוך מחשבה שדוד עודנו נאמן ביתו של המלך והמוציא והמביא של ישראל [רד"ק, ביאור שטיינזלץ].