דוד מרגיע את אביתר הכהן ומבטיח לו שותפות גורל מוחלטת, שכן שאול רודף אחרי שניהם ומי אֲשֶׁר יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי יְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשֶׁךָ. הצהרה זו משמשת גם כהתחייבות שכל ניסיון לפגוע באביתר ייחשב כפגיעה בדוד עצמו, ומי שיגן על דוד ישמור בהכרח גם על הכהן. דוד מוסיף כִּי מִשְׁמֶרֶת אַתָּה עִמָּדִי, ומתחייב לשמור על אביתר כעל חייו שלו, גם משום שהביא עמו את האורים והתומים המאפשרים לשאול בה'. חיבור זה יוצר היפוך בין הסכנה להצלה: בעוד שאביתר נתון בסכנה רק בגלל קרבתו לדוד, הרי שדוד זוכה להגנה מאת ה' דווקא בזכות נוכחותו של הכהן והזכות שנוצרת מהימצאותם יחד.
שמואל א, פרק כ״ב, פסוק כ״ג
שְׁבָ֤ה אִתִּי֙ אַל־תִּירָ֔א כִּ֛י אֲשֶׁר־יְבַקֵּ֥שׁ אֶת־נַפְשִׁ֖י יְבַקֵּ֣שׁ אֶת־נַפְשֶׁ֑ךָ כִּֽי־מִשְׁמֶ֥רֶת אַתָּ֖ה עִמָּדִֽי׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.