שמואל א, פרק כ״ב, פסוק ד׳

I Samuel 22:4Sefaria

וַיַּנְחֵ֕ם אֶת־פְּנֵ֖י מֶ֣לֶךְ מוֹאָ֑ב וַיֵּשְׁב֣וּ עִמּ֔וֹ כׇּל־יְמֵ֥י הֱיוֹת־דָּוִ֖ד בַּמְּצוּדָֽה׃ {ס}

דוד הנרדף מבקש להבטיח את שלום משפחתו, ולכן וַיַּנְחֵם, כלומר הוביל ויישב את הוריו תחת חסותו של מלך מואב. מקום המסתור המבוצר שבו התגונן דוד, המכונה בַּמְּצוּדָה, היה סמוך לארץ מואב והקל על העברתם לשם. שהות המשפחה במואב הייתה זמנית ונמשכה רק כָּל יְמֵי הֱיוֹת דָּוִד בַּמְּצוּדָה. עם עזיבתו של דוד את המצודה באה לסיומה תקופת החסות באסון קשה, כאשר מלך מואב בגד באמון ורצח את משפחת דוד, למעט אח אחד שניצל בזכותו של נחש העמוני.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ג׳
פסוק ה׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.