אנשי יבש גלעד מביאים את עצמות שאול ובניו לקבורה בעירם וטומנים אותן תַחַת הָאֶשֶׁל, שם כולל לאילנות שהכוונה בו כאן לעץ אלה. מתוך צער ואבל כבד על מותו וביזויו של המלך שהושיע אותם, הם מקבלים על עצמם תענית וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים, שבהם אכלו ושתו רק בלילות. פרק זמן זה נבחר כהכרת תודה וזכר לשבעת ימי האולטימטום שקצב להם נחש העמוני, בטרם נחלץ שאול להצלתם. אופן מותו של שאול בחרב וביזוי גופתו משקפים ענישה של מידה כנגד מידה מאת ה', כגמול על כך שהרג בחרב את כהני נוב ואת הגבעונים.
שמואל א, פרק ל״א, פסוק י״ג
וַיִּקְחוּ֙ אֶת־עַצְמֹ֣תֵיהֶ֔ם וַיִּקְבְּר֥וּ תַחַת־הָאֶ֖שֶׁל בְּיָבֵ֑שָׁה וַיָּצֻ֖מוּ שִׁבְעַ֥ת יָמִֽים׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לפסוק י״ב
שיתוף הפירוש
נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.