קרה לכם פעם שרציתם להגיד תודה עמוקה למישהו שעזר לכם, גם אחרי שעבר המון זמן? אנשי יבש גלעד לא שכחו את מה ששאול המלך עשה למענם. כשהם מביאים את עצמותיו ואת עצמות בניו לקבורה בעירם, הם טומנים אותן תַחַת הָאֶשֶׁל. המילה אֶשֶׁל היא בעצם שם כללי לעצים, והם בחרו לקבור אותו תחת עץ אלה.
לאחר הקבורה, וַיָּצֻמוּ שִׁבְעַת יָמִים. הם היו כל כך עצובים על מותו של המלך שהושיע אותם, שהם צמו בימים ואכלו רק בלילות. אבל למה הם בחרו לצום דווקא שבעה ימים? זהו זיכרון לאירוע מהעבר. פעם, אויב איים על אנשי יבש גלעד ונתן להם בדיוק שבעה ימים להיכנע. באותם שבעה ימים מתוחים שאול מיהר לעזור להם והציל אותם. עכשיו, הם כיבדו את זכרו בדיוק באותו מספר של ימים.
בנוסף למעשה של אנשי יבש גלעד, יש כאן גם שיעור על הצדק של ה'. ה' מנהיג את העולם במידה כנגד מידה. הסיבה ששאול סיים את חייו בצורה כל כך קשה ועצובה, היא עונש על כך שבעבר הוא פגע בכוהני ה' בעיר נוב. ה' דואג תמיד שהצדק ייעשה בצורה המדויקת ביותר.