כאשר שמעו יושבי יביש גלעד אליו, כלומר על מה שאירע לו, ואת אשר עשו פלשתים לשאול כשתקעו את גווייתו בחומה, הם יצאו לפעולה נועזת של מסירות נפש. התעוררותם המיוחדת להצלת הגופות נבעה מהכרת הטוב, שכן הם השיבו למלך באותה מטבע לאחר שבתחילת מלכותו חירף את נפשו והושיע אותם מיד בני עמון. למחויבות זו התווסף קשר משפחתי היסטורי שהיה להם עם שבט בנימין, שהפך את אבלם לכפול. מעבר לקשר השבטי, הם סיכנו את חייהם גם למען כבוד ה', מתוך תפיסה כי גופות אלו הן גופי תורה שאין להותירם בביזיונם.
שמואל א, פרק ל״א, פסוק י״א
וַיִּשְׁמְע֣וּ אֵלָ֔יו יֹשְׁבֵ֖י יָבֵ֣ישׁ גִּלְעָ֑ד אֵ֛ת אֲשֶׁר־עָשׂ֥וּ פְלִשְׁתִּ֖ים לְשָׁאֽוּל׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.