לאחר שנפלו בניו ולוחמיו, וַתִּכְבַּד הַמִּלְחָמָה אֶל שָׁאוּל ולחץ האויב הופנה אליו לבדו. אף שנותר ללא כוח להתגונן, הוא בחר באומץ שלא לברוח וקיבל את הדין. אז וַיִּמְצָאֻהוּ הַמּוֹרִים, שהם זורקי החצים, אֲנָשִׁים בַּקָּשֶׁת שגילו את מקומו וטיווחו אותו מרחוק ללא יכולת מצידו להשיב מלחמה. בשל כך וַיָּחֶל ונתקף חלחלה ופחד מְאֹד מֵהַמּוֹרִים. בין אם כבר נפצע מהחצים ובין אם טרם הוכה, חרדתו העמוקה לא הייתה מהמוות שאליו כבר השלים, אלא מהחשש שייתפס חי ויעבור התעללות והשפלה אכזרית.
שמואל א, פרק ל״א, פסוק ג׳
וַתִּכְבַּ֤ד הַמִּלְחָמָה֙ אֶל־שָׁא֔וּל וַיִּמְצָאֻ֥הוּ הַמּוֹרִ֖ים אֲנָשִׁ֣ים בַּקָּ֑שֶׁת וַיָּ֥חֶל מְאֹ֖ד מֵהַמּוֹרִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.