שמואל א, פרק ל״א, פסוק ז׳

תבוסת הצבא בשדה הקרב הובילה לנטישה המונית של תושבי היישובים אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הָעֵמֶק, הוא עמק יזרעאל הסמוך לאזור המלחמה, וַאֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, באזורים הסמוכים לשטח הפלשתים. ייאושם של האזרחים נבע מההבנה כִּי נָסוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, עובדה שהותירה אותם חסרי משען והגנה, וְכִי מֵתוּ שָׁאוּל וּבָנָיו. מות המלך, שבחר לשים קץ לחייו כדי לא ליפול בשבי הפלשתים, גנז את התקווה שניתן יהיה לאסוף את הצבא מחדש, והשמועות יצרו תחושה שהמלוכה כולה קרסה ללא שריד. בעקבות זאת מיהרו התושבים לעזוב את עריהם, בין היתר משום שלא היו אלה ערי מבצר מוגנות, או מכיוון שהיו אלה ערים שנכבשו בעבר וכעת חזרו באופן טבעי לשליטת הפלשתים.