ישעיהו, פרק י״א, פסוק י״ג

תארו לעצמכם שני אחים שרבים במשך המון שנים, עד שכולם כבר בטוחים שהם לעולם לא ישלימו. זה בדיוק מה שקרה בעבר הרחוק בתוך עם ישראל, כשהעם התפצל לשתי קבוצות. קבוצה אחת נקראה אֶפְרַיִם, שם שמסמל את רוב השבטים, והקבוצה השנייה היא שבט יְהוּדָה. במשך דורות רבים היה ביניהם סכסוך גדול על ההנהגה. אפרים הרגיש שלקחו לו משהו ששייך לו, ולכן היה מקנא ביהודה על כך שהמלכים תמיד הגיעו משם, ממשפחת דוד המלך. זה ההסבר למילים יְקַנֵּא אֶת. בגלל הקנאה הזו, גם יהודה התחיל לכעוס בחזרה. המילה יָצֹר מגיעה מהמילה צרה, ומתארת מצב שבו יהודה עשה צרות והציק לאפרים בגלל המריבה. אבל הנבואה מבטיחה לנו שבאחרית הימים, כשהגאולה תגיע, יקרה משהו מדהים. הפסוק אומר וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם, כלומר הקנאה פשוט תעלם. השבטים יחזרו להיות מאוחדים וישמחו מאוד לקבל את המלך מבית יהודה. וכאשר כתוב וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ, הכוונה היא לא חלילה שאנשים ייענשו, אלא שעצם המושג של שנאה ומריבה פשוט יימחק מן העולם. כל הכעס שהיה ייעקר מהלב, והם יחזרו להיות אחים אוהבים שחיים יחד בשלום.