ישעיהו, פרק י״א, פסוק י״ג

באחרית הימים יבוא לקיצו הקרע ההיסטורי בעם, וכלל השבטים, המיוצגים בשם אֶפְרַיִם, יקבלו עליהם בשמחה את מלכות בית דוד וכך וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם. הנבואה מבטיחה כי וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ, בין אם הכוונה לאויבים זרים שיושמדו ובין אם לכך שעצם השנאה הפנימית תיעקר מן העולם והשבטים ישובו להיות אחים. מתוך פיוס זה, אֶפְרַיִם לֹא־יְקַנֵּא אֶת־יְהוּדָה ולא יחוש עוד שזכות המלוכה נגזלה ממנו, וִיהוּדָה לֹא־יָצֹר אֶת־אֶפְרָיִם ולא יציק לו כנקמה על מרידות העבר. הרמוניה מוחלטת זו תשתקף גם בהנהגת הגאולה, כאשר משיח בן יוסף ומשיח בן דוד יפעלו יחד בשלום, ללא צרות עין או תחרות.