ישעיהו, פרק י״א, פסוק ד׳

הנהגתו של מלך המשיח מתאפיינת במשפט צדק מוחלט, שבו הוא וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים ומושיע את המסכנים ללא משוא פנים לעשירים או השפעה מטענות שקריות. מתוך דאגה זו הוא וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ, בין אם בהדרכה רכה ונוחה של הענווים בדרך ישרה, ובין אם בתוכחה של החזקים למען שפלי הארץ כדי להצילם מעושק. כוחו של המלך רוחני ואינו מצריך צבא וכלי נשק, ולכן וְהִכָּה אֶרֶץ בְּשֵׁבֶט פִּיו, כך שדברו בלבד משמש כמכה המטילה אימה על רשעי הארץ ומונעת עשיית עוול. גבורה זו באה לידי ביטוי בכך שאפילו וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע, בין אם כהמתה ניסית ממשית של מורדים באמצעות הבל פיו הקל, ובין אם כפחד משתק הגורם לליבו של הרשע למות בקרבו מרוב רעדה.