יצא לכם פעם ללבוש בגד שקצת רפוי, ולשים חגורה כדי להחזיק אותו חזק וצמוד על הגוף? כשהנביא מתאר את מלך המשיח, הוא מסביר שהתכונות הטובות שלו הן לא סתם משהו שהוא עושה לפעמים, אלא הן ממש חלק ממנו, צמודות אליו כמו חגורה.
המילה אֵזוֹר פירושה חגורה, והמילים מָתְנָיו וכן חֲלָצָיו מתארות את אזור המותניים בגוף שלנו, המקום שבו אנחנו חוגרים אותה. בדיוק כמו שחגורה דבוקה לגוף ונותנת לנו כוח לפעול ולנוע בביטחון, כך המידות הטובות של המלך תמיד דבוקות אליו ונותנות לו את הכוח להנהיג בלי ליפול או לטעות.
הנביא מלמד אותנו על שני סוגים של חגורות. המילה צֶדֶק מתארת את החגורה החיצונית, זו שכולם רואים. הצדק הוא ההתנהגות הטובה של המלך כלפי אנשים אחרים בסביבתו. לעומת זאת, המילה אֱמוּנָה מתארת חגורה פנימית, כזו שלובשים מתחת לבגדים ואף אחד לא רואה. האמונה היא הקשר החזק והפרטי שבין המלך לבין ה'. זה מסר מקסים עבורנו: המעשים הטובים והצדק שלנו כלפי אחרים צריכים להיראות בחוץ, אבל האמונה שלנו בלב צריכה להיות פנימית, עמוקה וחזקה אפילו יותר ממה שרואים מבחוץ.