ישעיהו, פרק ל״א, פסוק א׳

Isaiah 31:1Sefaria

ה֣וֹי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֙יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל־סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל־רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּרָשִׁים֙ כִּֽי־עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל־קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־יְהֹוָ֖ה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃

קרה לכם פעם שהייתם צריכים עזרה דחופה, ומיד רצתם לחפש את הפתרון הכי חזק ומרשים שיש, אבל שכחתם לבקש עזרה ממי שבאמת שומר עליכם? זה בדיוק מה שקרה לעם ישראל לפני המון שנים. מלך אשור איים לתקוף אותם, ובמקום לפנות לה', המנהיגים החליטו לשלוח שליחים למצרים כדי לבקש עזרה צבאית. הנביא פותח במילה הוֹי, שהיא מילת צער ואזהרה, כי הוא יודע שהם עושים טעות גדולה.


הוא קורא להם הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, כי הם הלכו למצרים כדי להשיג צבא ונשק. הם ראו את הסוּסִים של המצרים, שנחשבו לסוסים הכי מהירים ומובחרים בעולם, ואמרו לעצמם שעל הכוח הזה יִשָּׁעֵנוּ, כלומר, עליו הם יישענו ויסמכו. הם כל כך התלהבו, עד שוַיִּבְטְחוּ בלב שלם על הרֶכֶב, שהן מרכבות המלחמה, ועל הפָּרָשִׁים, שהם רוכבי הסוסים עצמם. הם הרגישו בטוחים כי החיילים של מצרים עָצְמוּ, כלומר היו רבים מאוד במספרם.


הנביא מסביר להם שזה בסדר להשתמש בדרכים טבעיות כדי להתגונן, אבל החטא שלהם היה שהם סמכו רק על הכוח הפיזי והסירו לגמרי את הביטחון שלהם מה'. הם היו כל כך עסוקים לארגן את הצבא, וְלֹא שָׁעוּ ממעשיהם, כלומר לא עצרו לרגע להתפלל או לפנות אל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, שהוא ה' שתמיד עשה להם ניסים ושמר עליהם לאורך ההיסטוריה. וְאֶת ה' לֹא דָרָשׁוּ מראה שהם פשוט התעלמו ממי שבאמת מנהיג את העולם.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק ל׳
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.