תארו לעצמכם שהכנתם משהו בעצמכם והייתם בטוחים שהוא יגן עליכם מכל צרה, אבל ברגע האמת גיליתם שהוא לא יכול לעזור לכם בכלל. זה בדיוק מה שיקרה לאנשים שסמכו על פסלים ואלילים במקום לסמוך על ה'. ירושלים עתידה להינצל מהאויב בזכות התפילה והביטחון בה', בזמן שערים אחרות שבהן סמכו על אלילים ייתפסו.
הנביא מספר לנו על בַּיּוֹם הַהוּא, שזהו הזמן המיוחד שבו ה' יראה את כוחו העצום וינצח את צבא אשור החזק בדרך של פלא, בלי שום עזרה של בני אדם. כשכולם יראו את הנס הזה, הם יבינו מיד שהאלילים הם סתם המצאה חסרת תועלת, וימהרו לזרוק אותם.
אבל יש כאן בקשה חשובה מהעם: אל תחכו לרגע האחרון. הרבה יותר משמעותי לחזור בתשובה ולבחור בה' עכשיו, לפני שהנס קורה. ברגע שרואים כזה נס מדהים, קל מאוד להאמין, אבל החוכמה היא להאמין ולשוב אל ה' מתוך בחירה חופשית עוד קודם לכן. למעשה, ברגע שהאנשים יחליטו לזרוק את האלילים שלהם, המעשה הזה בעצמו הוא מה שיגרום לאויב ליפול.
הנביא מזכיר לעם שהאלילים האלה נעשו על ידי יְדֵיכֶם. יש בזה משהו מאוד עצוב, הרי הידיים שלנו נועדו לעשות דברים טובים ולעזור לנו, ובמקום זאת השתמשו בהן כדי לעשות כזה חֵטְא גדול, מעשה רע וטעות קשה שרק מביאה על האנשים צרות. ברגע שהם יבינו זאת, הם יעזבו את השקר ויחזרו לסמוך רק על ה'.