יצא לכם פעם לראות שדה יבש וצהוב שפתאום, אחרי הגשם, הופך להיות ירוק ומלא בפרחים צבעוניים? הנביא מבטיח שבעתיד, כשתבוא הגאולה, זה בדיוק מה שיקרה לארץ ישראל. המקומות היבשים והשוממים ביותר יתמלאו בפריחה מרהיבה. השינוי העצום הזה בטבע מסמל את השינוי שיעבור על עם ישראל, שיחזור לארצו וישמח.
השמחה תהיה כל כך גדולה, עד שהנביא מתאר אותה במילים פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן. המילה גִּילַת פירושה גילה, כלומר שמחה, והמילה וְרַנֵּן מתארת שירה ורינון. למה יש כאן כפילות של מילים? כדי ללמד אותנו שזו לא תהיה שמחה רגילה של בני אדם, שלפעמים נגמרת או מתערבבת עם דאגות. זו תהיה שמחה שחוזרת על עצמה שוב ושוב, שמחה נצחית וטהורה ללא הפסקה, בזכות הניסים הרבים שיקרו.
כדי להמחיש עד כמה הארץ תהיה יפה, הנביא מזכיר את האזורים הכי פוריים: הַלְּבָנוֹן שמלא ביערות גשומים, הַכַּרְמֶל ששופע בשדות וכרמים, וְהַשָּׁרוֹן שהוא אזור של מרעה שמן. הנביא מסביר שהארץ תקבל גם כְּבוֹד וגם הֲדַר. כבוד מסמל עוצמה וחוזק פנימי, כמו עצי הארז הגבוהים של הלבנון שיש בהם מכובדות אך חסר בהם נוי. לעומת זאת, הדר מסמל יופי חיצוני וחן, כמו הפרחים המקסימים של הכרמל והשרון. לעתיד לבוא, ארץ ישראל תזכה לשילוב הנדיר של שניהם יחד, גם יופי מרהיב וגם עוצמה אדירה.
בסופו של התהליך המופלא הזה, בני ישראל שיחזרו לארצם יזכו לראות במו עיניהם מראה מיוחד במינו, ולכן נאמר הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד־ה' הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. הם יראו את ההתגלות של ה' בשתי דרכים שמשלימות זו את זו: מצד אחד הם יראו את כְבוֹד־ה', שזו ההשגחה הכללית של ה' על ידי חוקי הטבע הקבועים. מצד שני הם יראו את הֲדַר אֱלֹהֵינוּ, שזו ההשגחה הפרטית והניסית של ה', שמשנה את חוקי הטבע במיוחד בשביל עם ישראל, ומתגלית לכולם בצורה ברורה וגלויה.