ישעיהו, פרק ל״ה, פסוק ז׳

יצא לכם פעם ללכת ביום חם מאוד במקום יבש לגמרי, ולהרגיש שאתם פשוט חייבים לשתות משהו קר? תארו לעצמכם שפתאום, באמצע המדבר החם והשומם, פורץ מעיין של מים חיים. הנביא משתמש בתמונה המדהימה הזו של הטבע כדי לתאר את הגאולה של עם ישראל ואת החזרה שלנו לארץ. ה' מבטיח שכאשר נחזור מהגלות, הוא יישר לנו את הדרך וידאג לנו לכל מה שאנחנו צריכים, ממש כמו מדבר שהופך למקום מלא בשפע. המקום שהיה הַשָּׁרָב, כלומר אזור יבש מאוד בגלל שמש חזקה שקופחת עליו, יהפוך לַאֲגַם מלא במים. כל מקום של צִמָּאוֹן, שאין בו אפילו טיפת מים אחת, ישתנה ויהיו בו מַבּוּעֵי מָיִם, מעיינות שיפרצו מתוך האדמה במיוחד כדי להרוות את הצמא של האנשים שחוזרים לארץ ישראל. גם הצמחים ובעלי החיים ישתנו לגמרי. במקום שהיה פעם נְוֵה תַנִּים, כלומר אזור שומם שבו גרו רק תנים וחיות בר וזה היה מקום הרִבְצָהּ שלהן, כלומר מקום המנוחה שלהן, יקרה פלא. החָצִיר, שהוא דשא יבש שגדל במקומות בלי מים, יתחלף ויצמח לְקָנֶה וָגֹמֶא, שהם סוגים של צמחים שיכולים לגדול רק במקומות רטובים שיש בהם שפע רב של מים. כך בדיוק ה' יהפוך את המציאות הקשה והיבשה ביותר לחיים של שפע וישועה.