ישעיהו, פרק ל״ה, פסוק ז׳

המדבר הצחיח יהפוך לנווה מדבר שופע מים, כמשל לגאולת ישראל ולדאגת ה' לשבים מהגלות. על פי הבטחה זו וְהָיָה הַשָּׁרָב, שהוא אזור יבש ומוכה שמש או אשליית מים מתעתעת, לַאֲגַם של מים אמיתיים, וְצִמָּאוֹן, שהוא אזור חסר מים לחלוטין, יהפוך לְמַבּוּעֵי מָיִם שירוו את השבים בדרכם. המהפך יורגש גם בחי, כאשר מקום שומם שהיה בִּנְוֵה תַנִּים, כלומר מדור לחיות בר או נחשים, ישנה את ייעודו ויהפוך למקום מנוחה ורִבְצָהּ השליו של צאן ובקר. באותו אופן החָצִיר, שהוא עשב יבש או חצר שוממה, יתחלף לְקָנֶה וָגֹמֶא, צמחים הגדלים רק באזורים עתירי מים, כדי להמחיש כיצד מציאות קשה תתחלף בשפע ובישועה.