ישעיהו, פרק ל״ה, פסוק ג׳

קרה לכם פעם שראיתם חבר ממש עייף או עצוב, שהרגיש שאין לו יותר כוח להמשיך? הנביא פונה לאנשים שהאמונה שלהם בה' נשארה חזקה גם בזמנים קשים, ומבקש מהם תפקיד חשוב מאוד: לעודד ולתת תקווה לאחים שלהם שאיבדו את הכוח מרוב צרות. המילים חַזְּקוּ וכן אַמֵּצוּ הן ציווי מיוחד שדורש מאיתנו לגשת ולתת כוח למישהו אחר, ולא רק להתחזק בעצמנו. הנביא מסביר בדיוק למי צריך לעזור. קודם כל למי שיש לו יָדַיִם רָפוֹת, כלומר אדם שהתייאש בלב שלו, עזב את עבודת ה' והפסיק לעשות דברים. לאדם כזה מספיק לתת חיזוק ומילים טובות. אבל ישנם גם אנשים עם בִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אנשים שהברכיים שלהם ממש נופלות מרוב עייפות, עבודה קשה וצרות, ולא בגלל שהם עצלנים. לאנשים כל כך עייפים צריכים להעניק כוח חזק, יציב וקבוע כדי שהם יוכלו להמשיך לעמוד על הרגליים ולחכות לגאולה.