ישעיהו, פרק ל״ה, פסוק י׳

האם קרה לכם פעם שהייתם כל כך מאושרים, שהרגשתם שהעצב פשוט נבהל ובורח מכם? הנביא מתאר לנו את העתיד, את הזמן שבו עם ישראל יחזור לארץ ישראל. האנשים שיחזרו נקראים וּפְדוּיֵי ה', כי ה' בעצמו יגאל אותם וישמור עליהם, ממש כמו שקרה ביציאת מצרים. כשהם יְשֻׁבוּן, כלומר יחזרו הביתה, הם וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה מתוך שירה גדולה. השמחה הזו לא תהיה קצרה, אלא תהיה וְשִׂמְחַת עוֹלָם, שמחה נצחית שלעולם לא תיפסק. השמחה הזו תהיה עַל רֹאשָׁם, כלומר היא תגרום להם ללכת בקומה זקופה ובגאווה. הנביא מתאר תמונה מיוחדת שבה הרגשות הטובים ממש רודפים אחרי האנשים עד ששָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ אותם. מה ההבדל בין שניהם? שָׂשׂוֹן הוא כשאנחנו מראים את השמחה שלנו בחוץ, למשל בריקודים או בנגינה, ואילו שִׂמְחָה היא ההרגשה הטובה והעמוקה שנמצאת בתוך הלב. כשהרגשות הטובים האלה יגיעו, מיד וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה. היָגוֹן, שהוא העצב העמוק, והאֲנָחָה, שהיא הקול העצוב שאנחנו משמיעים לפעמים כשקשה לנו, פשוט יברחו וייעלמו. השמחה שבחוץ והשמחה שבלב יהיו כל כך חזקות, שהן יבריחו את כל העצב החוצה, והוא ייעלם לתמיד.