קרה לכם פעם שהייתם כל כך עייפים וחלשים, ואז פתאום שמעתם בשורה משמחת שגרמה לכם לקפוץ משמחה ולהתחיל לשיר? ככה בדיוק מרגיש עם ישראל כשהוא נמצא רחוק מהארץ שלו. בגלות העם מרגיש חלש ועייף כמו פִּסֵּחַ, שזה אדם צולע שקשה לו ללכת. לפעמים העם מרגיש אפילו כמו אדם אילם שלא יכול לדבר, כי הוא נמצא בין האויבים שלו ונאלץ לשתוק בשעה שמציקים לו.
אבל כשתגיע הגאולה והעם יחזור לירושלים, הכל ישתנה. ה' ייתן לכולם כוח חדש וגדול. העם שלנו יְדַלֵּג, כלומר יקפוץ בקלילות ממש כמו איילה, מתוך רצון חזק לעבוד את ה'. פתאום גם וְתָרֹן הלשון שלהם, כלומר הם יתחילו לשיר שירי תודה ושמחה.
איך פתאום יהיה להם כוח לשיר בדרך הארוכה? הפסוק מסביר: כִּי נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִם וּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. כשצמאים מאוד, הלשון נדבקת לפה וקשה לדבר, אבל ה' יעשה לעם ישראל נס עצום בדרך חזרה הביתה לציון, ממש כמו ביציאת מצרים. הוא יפתח מעיינות ונחלים של מים באמצע המדבר היבש. בזכות המים הרבים הלשון של כולם תשתחרר, והם יוכלו להמשיך לשמוח ולשיר מכל הלב.