ישעיהו, פרק נ״ד, פסוק י״ב

הבטחת הנחמה לעיר הענייה הופכת אותה למבנה פאר, בין כתיאור בנייה ממשית באבנים טובות ובין כמשל לשפע והצלחה. ה' מבטיח וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, כך שחלונות העיר או בליטות החומה שלה ייבנו מאבן יקרה המפיצה אור מזהיר. בנוסף, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח, כלומר מזוזות השערים יהיו מאבנים הבוהקות כאש, או שכל פתח ייקדח מאבן ענקית אחת. לבסוף מובטח כי וְכָל גְּבוּלֵךְ לְאַבְנֵי חֵפֶץ, כך שאפילו אבני הרחוב הפשוטות בכל ערי הסביבה יהפכו לאבני חן מבוקשות. מעבר לעושר הפיזי, תיאור זה מסמל מציאות של רווחה שבה כל אדם בא על סיפוקו ללא קנאה, וכל שבטי ישראל מתאחדים לממלכה אחת שלמה ללא פילוגים.