ישעיהו, פרק נ״ד, פסוק ב׳

Isaiah 54:2Sefaria

הַרְחִ֣יבִי ׀ מְק֣וֹם אׇהֳלֵ֗ךְ וִירִיע֧וֹת מִשְׁכְּנוֹתַ֛יִךְ יַטּ֖וּ אַל־תַּחְשֹׂ֑כִי הַאֲרִ֙יכִי֙ מֵיתָרַ֔יִךְ וִיתֵדֹתַ֖יִךְ חַזֵּֽקִי׃

ירושלים מומשלת לאישה הנדרשת להגדיל את אוהלה כדי לקלוט את המוני השבים מהגלות. הקריאה הַרְחִ֣יבִי מְק֣וֹם אׇהֳלֵ֗ךְ מכוונת להתרחבות העיר והמקדש, ואילו פריסת וִירִיע֧וֹת מִשְׁכְּנוֹתַ֛יִךְ מסמלת את התרחבותן של שאר ערי ישראל. הנביא מורה כי את היריעות יַטּ֖וּ וימתחו למרחוק, ומבקש אַל־תַּחְשֹׂ֑כִי במובן הכפול של הימנעות מצמצום השטח ואיסור על ייאוש וחשכה רוחנית. במקביל הוא דורש הַאֲרִ֙יכִי֙ מֵיתָרַ֔יִךְ כדי לאפשר את המשך מתיחת חבלי האוהל עם התווספות בנים חדשים. לבסוף, ההוראה וִיתֵדֹתַ֖יִךְ חַזֵּֽקִי מתייחסת למסמרים התקועים בארץ, וחיזוקם מסמל את סיום תקופת הנדודים ואת קביעותה הנצחית של ירושלים.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק א׳
פסוק ג׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.