ישעיהו, פרק נ״ד, פסוק ט׳

Isaiah 54:9Sefaria

כִּֽי־מֵ֥י נֹ֙חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵעֲבֹ֥ר מֵי־נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל־הָאָ֑רֶץ כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעׇר־בָּֽךְ׃

הבטחת הגאולה וסיום הגלות מקבלת תוקף נצחי באמצעות השוואתה לשבועת ה' לאחר המבול. ה' מצהיר כי גזירת נחמה זֹאת שמורה וקיימת לִי בידו, והיא משולה למֵי נֹחַ, או לימי דור המבול שמהם ניצלה רק שארית קטנה. כשם שה' נשבע שהמים לא יבואו שוב לבלתי מֵעֲבֹר עוֹד עַל־הָאָרֶץ, כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי כעת מִקְּצֹף עָלַיִךְ בזעם וּמִגְּעָר־בָּךְ בצעקת נזיפה. שבועה זו מבטיחה שה' לא יגלה שוב את עמו ולא יסיר מהם את השגחתו לעולם, בדומה לבעל השב לאשתו העזובה ומבטיח שלא יעזבנה שוב.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.