ישעיהו, פרק נ״ד, פסוק ט׳

Isaiah 54:9Sefaria

כִּֽי־מֵ֥י נֹ֙חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵעֲבֹ֥ר מֵי־נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל־הָאָ֑רֶץ כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעׇר־בָּֽךְ׃

קרה לכם פעם שמישהו הבטיח לכם משהו חשוב מכל הלב, והרגשתם שאתם יכולים לסמוך עליו לגמרי? ה׳ מזכיר לנו הבטחה ישנה ומוכרת מאוד מימי נח והתיבה. אחרי המבול, ה׳ נשבע שלנצח לא יביא שוב מים שיכסו את כל העולם. עכשיו, ה׳ לוקח את ההבטחה החזקה הזו ומשווה אותה להבטחה חדשה ומרגשת לעם ישראל.


הוא אומר שההבטחה החדשה זֹאת, שהיא ההחלטה לסיים את הגלות ולהחזיר אותנו הביתה, שמורה לִי, כלומר היא נמצאת אצלו והוא שומר עליה בביטחון. ה׳ מסביר שממש כמו שכִּי מֵי נֹחַ, המים של המבול, קיבלו שבועה מֵעֲבֹר, שפירושו שהמים לא יבואו שוב על הארץ, כך הוא נשבע לנו. הוא מבטיח מִקְּצֹף, שלא יוריד עלינו יותר כעס, וּמִגְּעָר, שלא יצעק או ינזוף בנו. המסר של ה׳ הוא שהוא לעולם לא יעזוב אותנו שוב. הקשר שלנו איתו יהיה קרוב, והוא ישגיח עלינו וישמור עלינו תמיד, בדיוק כמו שהשבועה שלו לנח קיימת לעולם.


פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.