קרה לכם פעם שרבתם עם חבר טוב, ובמשך כמה דקות לא דיברתם אחד עם השני, אבל מהר מאוד השלמתם וחזרתם להיות חברים הכי טובים? הקשר בין ה' לעם ישראל מזכיר קצת את המצב הזה. לפעמים יש תקופות קשות שבהן נדמה שה' התרחק מאיתנו, אבל המילים בְּשֶׁצֶף קֶצֶף מגלות לנו סוד: מדובר בכעס מועט מאוד. ה' מסביר שהזמן שבו הוא כביכול הסתיר את פניו מאיתנו היה רק רֶגַע, פרק זמן קצרצר וחולף.
לעומת אותו רגע קצר של ריחוק, ה' מבטיח לנו וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ. זוהי הבטחה לסליחה ואהבה נצחית שלא נגמרת לעולם. אם נחשוב על זה, כשעם ישראל יחזור לארצו ולשלוותו לנצח, כל התקופות הקשות של הגלות ייראו פתאום כמו רגע קטנטן וחסר משמעות.
ההבטחה הזו נחתמת במילים אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה'. בעבר, מי שהושיע את עם ישראל היו בני אדם, ולכן הגאולה הייתה זמנית ואחריה שוב הגיעו צרות. אבל הגאולה העתידית תגיע מה' בעצמו. ממש כשם שה' קיים לעד, כך גם הגאולה שלו תהיה שלמה ותישאר לתמיד. ה' מעניק לנו את החסד העצום הזה לא רק כי הוא אוהב אותנו, אלא כי העולם כולו נברא בשביל עם ישראל, ובלעדינו פשוט אין לעולם קיום.