הריחוק בין ה' לעמו הוא מצב חולף של הסתרת פנים, וכאשר הוא אומר עֲזַבְתִּיךְ אין הכוונה למיאוס או לדחייה מוחלטת. נטישה זו באה בְּרֶגַע קָטֹן, כלומר בעקבות כעס פתאומי וקצר, וכן משום שביחס לטובה העצומה של הגאולה העתידית, ימי הגלות הארוכים ייתפסו כהרף עין. לעומת עזיבה זו, ה' מבטיח כי וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ. העם שהתפזר בגלות זקוק לרחמים עצומים כדי להתאחד מחדש, ורחמים אלו יהיו מתמידים ויישארו לאורך ימים, בניגוד גמור לאותו רגע קצר של הסתרה.
ישעיהו, פרק נ״ד, פסוק ז׳
בְּרֶ֥גַע קָטֹ֖ן עֲזַבְתִּ֑יךְ וּבְרַחֲמִ֥ים גְּדֹלִ֖ים אֲקַבְּצֵֽךְ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.