על הנביאים והצדיקים להפציר בה' ללא הרף למען גאולת ירושלים. הציווי וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ אוסר עליהם להעניק לה' מנוחה ושקט, וכשם שדיבור מתמיד מחייב את השומע להאזין, כך תפילתם אינה מניחה לה' לשתוק ממלאכת בניין העיר. אף שלאחר החורבן ה' נוהג כביכול כאבל הדומם, על המתפללים לעורר את המרחבים הפנימיים ולא לתת לשכינה לשתוק. מטרת ההפצרה היא עַד יְכוֹנֵן, כלומר עד שה' יבסס את העיר על כנה וישלים את בנייתה. התפילה לא תיפסק וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ, עד שיביא את הגאולה השלמה ויהפוך את העיר לפאר בעולם כולו.
ישעיהו, פרק ס״ב, פסוק ז׳
וְאַֽל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ עַד־יְכוֹנֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרוּשָׁלַ֛͏ִם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.